פסק-דין בתיק בג"ץ 119/14 - ב'

השופט ח' מלצר:

1.             בעתירה שלפנינו מתבקשת שורה של סעדים ביחס לעניינה של קטינה כבת 16 שנים, אשר העותרת 2 היא אחותה והעותר 1 הוא גיסה. ואלו הסעדים הנעתרים:

"1.   מדוע לא תשוחרר לאלתר הקטינה המוחזקת בפנימיית [... בצפון - הח"מ] בניגוד לרצונה שלא כדין.

2.    מדוע לא יתאפשר לקטינה לשוב למשמורתם של העותרים.

3.    מדוע לא יבוטלו כל ההליכים המתנהלים בעניינה של הקטינה ע"י המשיבה מס' 1.

4.    לחילופין, מדוע לא יצורפו העותרים כמשיבים לכל הליך בעניינה של הקטינה, בהיותם האחראים על הקטינה על פי חוק הנוער.

5.    מדוע לא יתאפשר לקטינה קשר חופשי עם העותרים לרבות חופשות בביתם של העותרים.

6.    מדוע לא יתאפשר לעותרים לייצג את הקטינה בכל הליך משפטי שיתנהל בעניינה".

2.             ברקע ההליכים המשפטיים שהתנהלו, ועודם מתנהלים בעניינה של הקטינה (כיום בבית המשפט לנוער) - מצויה מסכת עובדתית ארוכה בדבר קורותיה של הקטינה, יחסיה עם בני משפחתה והליכים טיפוליים שונים שהתקיימו בעניינה. בתמצית ייאמר כי בחודש אפריל שנת 2011 עזבה הקטינה את בית הוריה ועברה להתגורר בביתם של העותרים. בחודש יוני 2012 קיבלה המשיבה 1, עו"ס לפי חוק הנוער במחלקה לשירותים חברתיים של עיריית חיפה, דיווח בעניינה של הקטינה מבית ספרה, והחלה לטפל בעניינה של הקטינה ובני משפחתה.

           בתאריך 9.4.2013 הוגש תסקיר מטעם היחידה לאישות ואפוטרופסות במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית חיפה, אשר המליצה על הוצאת הקטינה ממשמורת הוריה וממשמורת העותרים, והעברתה למשמורת רשות הסעד, אשר תקבע את שהותה במשפחת קלט. עם קבלת התסקיר, הורה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הנכבד כי הדיון בבקשה יתקיים לאחר שהורי הקטינה, האפוטרופוס לדין שמונה לה וכן העותרים - יגישו את עמדותיהם לתסקיר.

3.             בתאריך 25.4.2013 עתרה המשיבה 1 לבית המשפט לענייני משפחה הנכבד בבקשה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער), ולהורות על נקיטת אמצעים זמניים בעניינה של הקטינה, כך שהיא תוצא ממשמורת הוריה למשמורת רשות הסעד, אשר תקבע את מקום שהותה במרכז חירום לנערות.

           בתאריך 29.4.2013 קיים בית המשפט לענייני משפחה הנכבד (כב' השופטת א' אלון) דיון בבקשתה של המשיבה 1 לנקיטת אמצעים זמניים בעניינה של הקטינה. בתום הדיון, בו נשמע, בין היתר, העותר 1, ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה הנכבד, שבה נקבע, בין השאר, כך:

"...נאלצת אני להיעתר לבקשת עו"ס לחוק הנוער ולהורות על הוצאת הקטינה ממשמורת הוריה למשמורת רשות הסעד ולקבוע כי בצו זמני התקף ל-30 יום תשהה הנערה במרכז חירום לנערות [...]. תוקף הצו הינו מיידי.

הקטינה תלווה כעת בתום הדיון ע"י עו"ס לחוק הנוער [המשיבה 1 כאן - הח"מ] למרכז החירום ומשטרת ישראל מתבקשת לסייע לעו"ד לחוק הנוער לביצוע צו זה - להבאת הקטינה למרכז החירום [...] ולהימצאות הקטינה במרכז החירום.

...

אני אוסרת על ההורים ועל האחות ובעלה [העותרים כאן - הח"מ] - המשיבים 4-1 להיות בכל קשר עם הנערה, וזאת עד החלטה אחרת ו/או שלא בהתאם להנחיית עו"ס לחוק הנוער...".

4.             בתאריך 22.5.2013 הגישה המשיבה 1, במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה הנכבד, בקשה לפי סעיף 3 לחוק הנוער לקבוע כי הקטינה הינה "קטינה נזקקת", כמשמעות מונח זה בסעיפים 2(2) ו-2(6) לחוק הנוער, ולהורות על דרכי הטיפול וההשגחה עליה. בהמשך לכך הורה בית המשפט לענייני משפחה הנכבד על הוצאתה של הקטינה ממשמורת הוריה למשמורת רשות הסעד, וקבע את מקום שהותה הזמני במרכז החירום. בתום דיון שהתקיים בתאריך 3.9.2013, בו נכחו העותרים ובא-כוחם, הורה בית המשפט לענייני משפחה הנכבד על הארכת צו הנזקקות למרכז חירום לנערות, עד לתאריך 31.10.2013. עוד נקבע כי בתאריך 1.11.2013 יפקע צו המינוי שניתן למשיבה 1, ובמועד זה תשוב הקטינה לבית הוריה, בכפוף לכך שההורים ייטלו חלק בהליך של גישור ומפגשים משותפים בינם לבין הקטינה, ויפעלו על פי הנחיותיהם של גורמי הטיפול. בהמשך (בתאריך 26.11.2013), בעקבות התפתחויות מסוימות שחלו, ועל יסוד המלצות גורמי מרכז החירום - הוארך הצו המורה על שהותה של הקטינה במרכז החירום, למשך 60 יום.

           בהמשך, בעקבות המלצתם של גורמי הטיפול במרכז החירום, להעביר את הקטינה למשפחתון, הגישה המשיבה 1, בתאריך 23.12.2013, בקשה לשינוי דרכי הטיפול בקטינה. בתום דיון שנערך בתאריך 1.1.2014, במהלכו נשמעו האפוטרופוס לדין של הקטינה וכן הקטינה עצמה, נקבע כי הקטינה תסיים את שהותה במרכז החירום עד לתאריך 4.1.2014 ותעבור למשפחתון מסוים בצפון, כאשר תוקף הצו הינו לחצי שנה. עוד נקבע, כי ראוי בשלב זה להעביר את המשך הדיון בתיק לבית המשפט לנוער. בשולי החלטתו ציין בית המשפט לענייני משפחה הנכבד כי ראוי שבית המשפט לנוער ישוב ויבחן את טובתה של הקטינה במועד מוקדם למועד פקיעתו של הצו, ולפיכך הורה בית המשפט למחלקה לשירותים חברתיים להגיש תסקיר משלים (לבית המשפט לנוער), תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה (קרי: עד לתאריך 4.3.2014).

5.              יצוין כי העותרים לא היו צד לדיון הנ"ל, וזאת לנוכח החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה הנכבד, מתאריך 4.11.2013, שלפיה: "האחות והגיס [העותרים כאן - הח"מ], אינם צד להליך המתנהל בפני, קרי - בקשה בדבר קטין נזקק (ר' גם סעיף 6 להחלטה מתאריך 3.9.2013)". בעקבות החלטה זו הופרדה הבקשה, שהגישה העו"ס לחוק הנוער - להכריז על הקטינה כ"קטינה נזקקת", מהתביעה שבמסגרתה הוגשה הבקשה האמורה מלכתחילה, אשר העותרים צורפו כמשיבים לה (אשר נמחקה בהמשך) - ונפתחה מחדש (כ-תמ"ש 4378-11-13).